גורם נוסף חשוב מאוד בטכנולוגיה של צד שלישי הוא דו"חות כוזבים. דו"חות כוזבים הם אמירות בכתב או בעל-פה שמתברר כי הן היו חסרות שחר או מטעות או שהן מכילות ביודעין שקרים.

אנחנו יודעים שצד שלישי הכרחי לקיומה של כל מריבה.

בעת בדיקת סכסוכים בכמה ארגונים, התגלה שהצד השלישי יכול לזכות להתעלמות מוחלטת אפילו במהלך חקירה מדוקדקת.

צד שלישי גורם נזק ומעורר מהומה בקרב אנשים וקבוצות באמצעות מסירת דו"חות כוזבים על אחרים.

בכמה מקרים, ארגון איבד כמה חברי צוות חפים מפשע. הם פוטרו או הוענשו בניסיון לפתור סכסוכים. עם זאת, המהומה נמשכה והאיזור הפך להיות אפילו יותר מסוכסך עקב הפיטורין.

כאשר מוסיפים לבדוק עוד אחורה, מתגלה שהצד השלישי האמיתי, שנחשף בסופו של דבר, גרם לירי באנשים באמצעות דו"חות כוזבים.

הנה מקור אחד לכך:

חבר צוות א' מפשל. הוא מאוד זועם ומתגונן על היותו מואשם. הוא מטיל את האשמה לפשלה על מישהו אחר. נגד אותו מישהו אחר ננקטים צעדים משמעתיים. חבר צוות א' מטה את תשומת הלב מעצמו על-ידי אמצעים שונים, לרבות הטלת אשמה כוזבת על אחרים.

זוהי פעולה של צד שלישי, אשר מביאה לכך שאנשים רבים יואשמו ויועמדו למשמעת. והצד השלישי האמיתי נשאר לא מאותר.

נקודת הצדק החסרה כאן היא שהאנשים שהועמדו למשמעת לא הועמדו פנים אל פנים מול אלה שהאשימו אותם ולא קיבלו את ההאשָמה האמיתית, ולכן לא היו יכולים לעמת אותה.

מקרה אחר יהיה שצד שלישי פשוט מפיץ מעשיות ומטיל האשמות בזדון או אפילו מתוך מניע כלשהו מרושע יותר. זו תהיה פעולה רגילה של צד שלישי. היא בדרך כלל מבוססת על דו״חות כוזבים.

מצב אחר מתרחש כאשר אדם שאחראי על איזור מסוים ושאינו מצליח להכניס סדר באיזור מתחיל לחקור, מקבל דו"חות כוזבים מצד שלישי לגבי האיזור, מעמיד אנשים למשמעת בהתאם לכך ומחמיץ לחלוטין את הצד השלישי האמיתי. הדבר מסכסך את האיזור אפילו יותר.

אם כן, הבסיס לכל הפעילויות המטרידות באמת של הצד השלישי הוא דו״חות כוזבים.

יכולה גם להיות קליטה חושית כוזבת. מישהו רואה דברים שאינם קיימים ומדווח עליהם כ-״עובדה״.

לפיכך אנחנו רואים שאנחנו יכולים בקלות לחזור אחורה אל המקור במהלך חקירה על-ידי כך שנעקוב אחרי שרשרת של דו״חות כוזבים.

לפחות במקרה אחד, לצד השלישי (שהתגלה רק אחרי שהיה ברור כשמש שרק הוא היה יכול להרוס שני איזורים של הארגון, בזה אחר זה) היו גם המאפיינים הבאים:

1. פישל בפעולות שלו עצמו.

2. ערער באופן נזעם על כל דו"ח שהוגש נגדו.

3. שינה באופן אובססיבי כל דבר כאשר לקח על עצמו איזור כלשהו.

4. דיווח באופן כוזב על פעולות, תוך האשמת אחרים.

5. אחוז התחלופה של חברי צוות באיזור שלו היה גבוה.

המאפיינים האלה לא בהכרח משותפים לכל מי שהוא צד שלישי, אבל הם נותנים לך מושג על מה שיכול לקרות.

מניסיון עם ענייני אתיקה וצדק בקבוצות נראה שהמקור האמיתי להתמרמרויות באיזור כלשהו יהיה דו"חות כוזבים שנתקבלו ושפעלו על פיהם מבלי לעמת את הנאשם עם כל ההאשמות ועם אלה שהאשימו אותו.

אדם בעל סמכות כלשהי בקבוצה אינו צריך לקבל שום האשמה ולפעול על פיה. זה פוגע בביטחון של היחיד ושל הכלל לנהוג כך. אדם יכול, כדבר ראשון, לסרב לפעול על סמך כל מידע, אלא אם כן הוכח באמצעות חקירה אישית שזו אינה פעולה של צד שלישי כלשהו.

כאשר מוצגת בפניו של אדם שאחראי על פעילות מסוימת האשמה או "ראיה", הוא צריך לנהל חקירה של דו"חות כוזבים ושל קליטות חושיות כוזבות. בדרך זאת ניתן לאמת דו"חות שכאלה ולהגיע למקור האמיתי של הבעיה ובכך להימנע מהטלת אמצעים משמעתיים על אנשים שעשויים להיות חפים מפשע.

עשיית צדק אם כן תיהיה מושתתת על סירוב לקבל כל דו"ח שאינו מבוסס על נתונים ממשיים ובלתי תלויים, תוך וידוא שכל הדו"חות מסוג זה נחקרים ושכל החקירות כוללות עימות של המואשם עם ההאשמה, ובמידת האפשר עם המאשים, לפני נקיטת כל צעד משמעתי או הטלת עונש.

בעוד שזה עלול להאט את תהליך הצדק, הביטחון האישי של הפרט תלוי לחלוטין בקביעת האמת המלאה בכל האשָמה לפני נקיטת כל פעולה.