אדם שמיישם את הטכנולוגיה של PTS בחייו או על מישהו אחר שנוהג כרכבת הרים, יכול להיתקל במצב מיוחד במינו. האדם שהוא PTS מבצע בצורה נכונה את הפעולה הסטנדרטית לטיפול באדם שאנטגוניסטי כלפיו או כלפי פעילותו, אך עם זאת המקור האנטגוניסטי ממשיך להתנגד לאדם שהוא PTS ו/או לפעילותו. במקרה זה, ייתכן שיידרש הצעד החלופי לטיפול, שהוא התנתקות.

הרעיון של התנתקות קשור לזכות לתקשר.

זכותו הבסיסית ביותר אולי של כל אדם היא הזכות לתקשר. ללא חופש זה, זכויות אחרות מצטמצמות.

עם זאת, תקשורת היא זרימה דו-כיוונית. אם לאדם יש הזכות לתקשר, אזי חייבת להיות לו גם הזכות לא לקבל תקשורת מאחר. מושג אחרון זה של הזכות לא לקבל תקשורת הוא זה אשר נותן לנו את זכותנו לפרטיות.

זכויות אלה הן כה בסיסיות עד כי ממשלות הפכו אותן לחוקים –עדות לכך היא מגילת הזכויות האמריקנית.

עם זאת, קבוצות תמיד פיקחו על זכויות אלה במידה זאת או אחרת. מאחר שהחופש לתקשר מלוּוֶה בהסכמות מסוימות ובאיזורים מסוימים של אחריות.

דוגמה לכך היא נישואין: בחברה מונוגמית, ההסכמה היא שאדם יינשא רק לאדם אחד בכל פעם. הסכמה זו מתרחבת לכך שיהיו לו יחסים מיניים עם בת-זוגו ולא עם אף אחד אחר. לפיכך, אם אישתו של גדעון, שירלי, תבסס מערכת יחסים עם מישהו אחר ולא עם בעלה גדעון, זו תהיה הפרת ההסכמה והפרת הסכם הנישואין. לגדעון יש זכות להתעקש על כך שהתקשורת הזו תיפסק או שהנישואין ייפסקו.

טפל או התנתק

בקורס זה תמצא את הביטוי "טפל או התנתק". המשמעות שלו היא רק זאת.

פירושו של המונח טפל, כשמשתמשים בו ביחס לטכנולוגיית PTS, הוא בדרך כלל ליישר את ההדורים עם אדם אחר על-ידי יישום הטכנולוגיה של תקשורת.

המונח התנתקות מוגדר כהחלטה שאדם עושה מתוך דטרמיניזם-עצמי לנתק את הקשר עם אדם אחר. זהו ניתוק של קו תקשורת (הנתיב שלאורכו נעה התקשורת מאדם אחד לאחר).

העיקרון הבסיסי של "טפל או התנתק" קיים בכל קבוצה.

זה דומה מאוד לניסיון להתמודד עם פושע. אם הוא לא יטפל בעניין בעצמו, החברה פונה אל הפתרון היחיד שנותר: היא "מנתקת" את הפושע מן החברה. במילים אחרות, מרחיקים את הבחור מהחברה ושמים אותו בכלא, כי הוא מסרב לטפל בבעיה שלו או לחלופין להפסיק לבצע מעשי פשע נגד אחרים.

זהו אותו הסוג של סיטואציה שמולה ניצב הבעל גדעון כפי שמצוין בחלק הראשון של פרק זה. הפתרון האופטימלי הוא לטפל בסיטואציה עם אישתו שירלי ובהפרות שהיא ביצעה נגד ההסכמות הקבוצתיות שלהם (הסכמי הנישואין). אבל אם גדעון לא יכול לטפל בסיטואציה, לא נותרת לו כל ברירה אלא להתנתק (לנתק את קווי התקשורת של הנישואין ולו רק על-ידי פרידה). לנהוג אחרת יהיה הרה-אסון, כי הוא קשור למישהו שהוא אנטגוניסטי כלפי ההסכמות המקוריות, ההחלטות ותחומי האחריות המקוריים של הקבוצה (הנישואין).

אדם יכול להפוך ל-PTS בגלל קשר למישהו שהוא אנטגוניסט כלפיו. על מנת לפתור את מצב ה-PTS, הוא מטפל באנטגוניזם של האחר (כפי שמתואר בחומרים בקורס הזה) או, כאמצעי אחרון, לאחר שכל הניסיונות לטפל נכשלו, הוא מתנתק מן האדם. הוא פשוט מפעיל את זכותו לתקשר או לא לתקשר עם אדם מסוים.

על-ידי יישום הטכנולוגיה של 'טפל או התנתק', האדם, למעשה, אינו עושה שום דבר שונה ממה שנעשה על-ידי כל חברה או קבוצה או נישואין במשך אלפי שנים.

הזכות להתנתק

בעבר, השימוש בהתנתקות בסיינטולוגיה בוטל. היו כמה אנשים שהשתמשו בזה לרעה לאחר שלא הצליחו לטפל בסיטואציות שאפשר היה לטפל בהן, ומתוך עצלות או באופן לא הגיוני התנתקו, כשהם יוצרים בכך סיטואציות חמורות אפילו יותר מהסיטואציה המקורית, כי זאת לא היתה הפעולה הנכונה.

שנית, היו אלה שיכלו לשרוד רק באמצעות תלות בקווים של סיינטולוגיה – הם רצו להמשיך להיות קשורים לסיינטולוגים. לפיכך, הם זעקו עד לב השמיים אם מישהו העז ליישם את הטכנולוגיה של "טפל או התנתק".

זה מעמיד את הסיינטולוגים בעמדת נחיתות.

איננו יכולים להרשות לעצמנו לשלול מסיינטולוגים את החירות הבסיסית הזו אשר ניתנת לכל אחד אחר: הזכות לבחור עם מי אדם רוצה לתקשר או שלא לתקשר. העובדה שישנן ממשלות שמנסות, על-ידי שימוש בכוח, למנוע מאנשים להתנתק מהן, מהווה בעיה מספיק גדולה כשלעצמה.

העובדה היבשה היא שהתנתקות היא כלי חיוני בטיפול ב-PTSness והיא יכולה להיות יעילה מאוד כשמשתמשים בה נכון.

לפיכך, הכלי של התנתקות הוחזר לשימוש, בידיהם של אותם אנשים שהוכשרו באופן יסודי וסטנדרטי בטכנולוגיה של טיפול באנשים מדכאים ובמקורות פוטנציאליים לצרות.

טיפול במקורות אנטגוניסטיים

ברוב המקרים, כשלאדם יש בן-משפחה או מכר קרוב שנראה שהוא מתנגד לכך שהאדם ישתפר, זה למעשה לא מצב שבו המקור האנטגוניסטי לא רוצה שה-PTS ישתפר. בדרך כלל, חוסר במידע מהימן על מה שהאדם ה-PTS עושה, הוא זה שגורם לבעיה או למשבר. במקרה כזה, הבאת ה-PTS פשוט להתנתק לא תועיל בכלום, ולמעשה תעיד על אי-יכולתו של ה-PTS לעמת את המצב. שכיח למדי של-PTS יש רמת עימות נמוכה (עימות הוא היכולת לעמוד מול מישהו, מבלי להירתע או להתחמק) כלפי האדם והמצב. לא קשה להבין זאת כשמסתכלים על העובדות הבאות:

א. כדי להיות PTS מלכתחילה, ה-PTS חייב היה לבצע מעשים מזיקים ומנוגדים להישרדות נגד המקור המביע אנטגוניזם.

ב. כאשר אדם ביצע מעשים כאלה, העימות והאחריות שלו יורדים.

כשאדם, שמשתמש בנתונים שבקורס הזה כדי לעזור לאחר, מוצא שהאדם הוא PTS לבן-משפחה, הוא אינו ממליץ שהאדם יתנתק מהמקור המביע אנטגוניזם. עצתו לאדם שהוא PTS היא לטפל.

הטיפול במצב כזה הוא להקנות לאדם שהוא PTS ידע בטכנולוגיה של מצב PTS ודיכוי, ואז, במיומנות ובתקיפות, להנחות את ה-PTS דרך הצעדים הנחוצים לשם החזרת התקשורת הטובה עם המקור המביע אנטגוניזם. לדוגמה, כשהאדם שהוא PTS הוא סיינטולוג, פעולות אלה פותרות בסופו של דבר את הסיטואציה על-ידי הבאת המקור המביע אנטגוניזם להבין מהי סיינטולוגיה, ומדוע ה-PTS מתעניין בה ומעורב בה.

מתי משתמשים בהתנתקות

אדם יכול להיתקל במצב שבו מישהו קשור, באופן עובדתי, בזמן הווה לאדם מדכא. זהו אדם שבסיס הפעולה הרגיל שלו הוא להפוך אחרים לקטנים יותר, להקטין את יכולתם, להפחית מעוצמתם. הוא אינו חפץ כלל בשיפורו של איש.

לאמיתו של דבר, SP נחרד לגמרי, באופן מוחלט, מכך שמישהו יהיה חזק יותר.

במקרה כזה, ה-PTS לא יוכל להשיג דבר בניסיון "לטפל" באדם. הפתרון הוא ניתוק הקשר.

האופן שבו התנתקות מתבצעת תלוי בנסיבות.

דוגמה: האדם חי בשכנות למרפאה פסיכיאטרית, נאמר, ומרגיש PTS עקב סביבה זאת. הפתרון פשוט – האדם יכול לעבור לדירה אחרת במקום אחר. אין צורך שיכתוב שום סוג של "מכתב התנתקות" למרפאה הפסיכיאטרית. הוא פשוט משנה את סביבת מגוריו – שזאת, למעשה, התנתקות מהסביבה המדכאת.

דוגמה: אדם מגלה שעובד במקום העבודה שלו הוא אדם מדכא – הוא גונב כסף, מרחיק לקוחות, הורס עובדים אחרים, ולמרות כל מה שתעשה הוא מסרב להיטיב את דרכיו. הטיפול הוא מאוד פשוט – ה-PTS מפטר אותו וזהו סוף העניין בו במקום!

זכותו של האדם לתקשר (או לא) עם מישהו היא חירות שטבועה באדם. הפעלתה של זכות זו וההתנתקות מאדם מדכא אינה מצדיקה בשום אופן שום הפרות של חוקי המדינה.

הטכנולוגיה של התנתקות היא חיונית בעת טיפול ב-PTSs. היא יכולה להציל חיים והצילה חיים וחסכה צרות ודאגות רבות מספור. חייבים לשמר אותה ולהשתמש בה כהלכה.